סינגפור

סינגפור וגוש דן חולקים כמה מאפיינים דומים מבחינת משאבי קרקע וגודל אוכלוסייה:

​

1. שטח קטן וצפיפות גבוהה – סינגפור היא עיר-מדינה קטנה עם שטח של כ-719 קמ"ר בלבד, בעוד שגוש דן הוא המטרופולין המרכזי של ישראל, המשתרע על שטח של 1,516 קמ"ר. בשני האזורים יש צפיפות אוכלוסין גבוהה מאוד.

2. אוכלוסייה – אוכלוסיית סינגפור מונה כ - 5.86  מיליון תושבים, בעוד שבגוש דן חיים כ - 4.2 מיליון תושבים (2021), מה שהופך את שני האזורים למרכזים עירוניים צפופים.

3. מחסור במשאבי קרקע – בשני האזורים יש מחסור בקרקע זמינה לפיתוח.

​

   סינגפור היא אחת הערים המתקדמות בעולם מבחינת תשתיות תת-קרקעיות. העיר משתמשת במרחבים      
   תת-קרקעיים בצורה חכמה כדי להתמודד עם צפיפות אוכלוסין ובכדי למטב את השימוש בשטח העירוני.

​

פיתוח המרחב התת-קרקעי בסינגפור [1] (WSP)

סינגפור מאמצת גישה אסטרטגית לניצול שטחים תת-קרקעיים, בעיקר בשל מגבלות הקרקע שלה. העיר פיתחה תשתיות כמו מחסנים לוגיסטיים, מרכזים מסחריים, תחבורה ציבורית, ותשתיות אנרגיה בתת-הקרקע כדי להפחית עומסי שטח עילי ולשפר את איכות החיים. הממשלה מתכננת להרחיב את השימוש במרחבים אלו על ידי שילוב של טכנולוגיות מתקדמות ומודלים כלכליים חדשניים.

​

תקן למיקום תשתיות תת-קרקעיות (Geospatial)[2]

סינגפור פיתחה תקנים מחמירים למיפוי וניהול תשתיות תת-קרקעיות, כדי למנוע חפיפות ונזק לתשתיות קיימות. מערכת המיפוי כוללת שימוש בטכנולוגיות חישה מרחוק ונתונים גיאו-מרחביים מדויקים. תקנים אלו מאפשרים תכנון עירוני יעיל יותר ומונעים שגיאות בתכנון התשתיות החדשות.

​

פרויקט המרחב הדיגיטלי התת-קרקעי [3](Geospatial World)

הממשלה מובילה יוזמה ליצירת מפה דיגיטלית תלת-ממדית של כל התשתיות התת-קרקעיות בסינגפור. מטרת הפרויקט היא לשפר את השקיפות, למנוע חפיפות בין פרויקטים שונים, ולהקל על תכנון עתידי. מפה זו תאפשר לרשויות ולחברות פרטיות לתכנן בצורה חכמה יותר את השימושים השונים במרחב התת-קרקעי.

​

הרשת התת-קרקעית של סינגפור כוללת מערכת תחבורה מתקדמת, עם רכבת תחתית (MRT) שמחברת בין אזורים מרכזיים בעיר. בנוסף, קיימים מרכזי קניות תת-קרקעיים, חניונים, מעברים להולכי רגל, ואפילו מתקני אחסון ומחקר.

מתקן האחסון התת-קרקעי לתחמושת (UAF) בסינגפור הוא פתרון פורץ דרך להתמודדות עם מגבלות שטח. המתקן נבנה בתוך מערות סלע מתחת למחצבה ישנה, גודלו שווה ערך ל - 400 מגרשי כדורגל והוא כולל מנהרות תחבורה תת-קרקעיות גדולות המספיקות למעבר משאיות מכולה. המתקן נהנה מבידוד טבעי, המפחית את צריכת האנרגיה לקירור ב - 50% וכן אוטומציה המפחיתה את כוח האדם הנדרש לתפעול ב -20%  לעומת דיפו מסורתי.

סינגפור ממשיכה לחדש בפיתוח התשתיות התת-קרקעיות שלה להרחבת אזורי מסחר ומגורים מתחת לפני הקרקע.

[1] https://www.wsp.com/en-gl/insights/developing-underground-space-a-view-from-singapore

[2] https://geospatial.blogs.com/geospatial/2019/08/singapores-standard-for-location-of-underground-utilities.html

[3] https://geospatialworld.net/prime/case-study/aec/singapore-goes-underground-with-the-digital-underground-project-2/